מאחורי כוכב ענק בגלקסיה NGC 4559, כ־30 מיליון שנות אור מכדור הארץ, מסתתר חור שחור או כוכב נייטרונים שמושך ממנו חומר. כך עולה ממחקר שפורסם ב־9 בנובמבר 2026 בכתב העת The Astrophysical Journal בהובלת מוז'גן אקהנלו מאוניברסיטת וירג'יניה, כפי שמסרה נאס״א בהודעה על התצפיות של טלסקופ הרנטגן צ'נדרה. הרמז לנוכחות של הבן זוג הנסתר: הכוכב, AT 2016blu, מתבהר מחדש כל 113 ימים.
בקצרה
- AT 2016blu הוא כוכב ענק שמסתו לפחות פי 33 ממסת השמש.
- בין 2012 ל־2026 נרשמו בו לפחות 27 התלקחויות אופטיות, בקצב של אחת ל־113 ימים.
- תצפית של צ'נדרה במרץ 2026 הראתה פליטת רנטגן חזקה לפחות פי 100 ממה שנמדד באותה נקודה ב־2001 וב־2002.
- החוקרים מעריכים שהבן הזוג הוא חור שחור בעל מסה כוכבית או כוכב נייטרונים.
מה זה AT 2016blu?
נאס״א מגדירה אותו כ"מתחזה לסופרנובה": כוכב עצום שמתלקח שוב ושוב בעוצמה שמזכירה פיצוץ כוכב, אבל שורד. בניגוד לסופרנובה אמיתית, שבה הכוכב נהרס, כאן הוא חוזר לעמעם ומתחיל מחדש. "במשך 15 שנה אסטרונומים צופים בכוכב הזה מתבהר מאוד ואז דוהה, שוב ושוב", אמרה אקהנלו, לפי נאס״א.
איך אפשר לדעת מה מסתתר ליד כוכב?
את ההתלקחויות האופטיות תיעדו טלסקופים כמו KAIT, רשת הטלסקופים של מצפה לאס קומברס ויותר מ־30 אסטרונומים חובבים שתצפיותיהם נאספו דרך ארגון AAVSO. אבל התמונה השתנתה כשצ'נדרה הופנה לכוכב במרץ 2026, בתזמון שנקבע כך שיתפוס אותו בזמן התלקחות. לפי נאס״א, צ'נדרה היה טלסקופ הרנטגן היחיד החד מספיק כדי להפריד בין הכוכב לבין מקור רנטגן בהיר אחר סמוך אליו.
התוצאה: בקרני רנטגן הכוכב היה בהיר לפחות פי 100 מאשר בתצפיות הישנות של צ'נדרה מ־2001 ו־2002, לפני ההתלקחות הראשונה ב־2012. לפי נאס״א, ההסבר הטוב ביותר הוא חומר שנופל על עצם קומפקטי, בקרבת הנקודה שבה המסלול שלו הכי קרוב לכוכב.
למה המסלול משנה?
המסלול של הבן הזוג אליפטי, לא עגול. כל 113 ימים הוא מתקרב לכוכב, מושך ממנו חומר, והכוכב מתלקח. נאס״א מציינת שהמערכת היא מועמדת להיות ממקורות הרנטגן העוצמתיים במיוחד. מי שרוצה לבדוק את הנתונים המלאים יכול לקרוא את המחקר עצמו בכתב העת.
מה אפשר לקחת מזה?
הסיפור הזה מזכיר שגם כוכבים שנצפים כבר 15 שנה יכולים להסתיר סוד, ושלפעמים צריך להסתכל בקרני רנטגן כדי לראות מה שהעין לא רואה. היום סיפרנו גם על הקו שוויאג'ר 1 עומדת לחצות, מרחק של יום אור מכדור הארץ. הכוכב הזה רחוק ממנו כ־30 מיליון שנות אור.
